המירוץ אל התירוץ 

התפוצצתי מהאוכל...בכלל לא התכוונתי לאכול..
גם אני , במיוחד הדגשתי לך רק קפה!
נו באמת, את יכולה להרשות לעצמך..
נדמה לך..ממש לא..
טוב, הלוואי עלי...
כמה את שוקלת?
אני?!
נו, וודאי את, אמרת שאת כבר חודש בדיאטה לא?!
כל החיים אני בדיאטה...חבל על הזמן...
את צריכה לקחת את עצמך בידיים!
אני עצבנית, קשה לי, אני לא מספיקה כלום, יוצאת לעבודה בבוקר וחוזרת לעבודה בבית, אני כל הזמן רצה אחרי הילדים בבית, בעלי מגיע מאוחר, לא עוזר בכלום, בקושי רואה את הילדים שלא לדבר לראות אותי...
אני אוכלת משעמום...אין לי אופי...אני לא מסוגלת לסתום את הפה...אני אוהבת מתוקים "חולה עליהם..
אני צריכה לרדת המון זה לא קילו,שניים....את מבינה?!
אז,עזבי אותי עכשיו...
תגידי, בא לך לבוא איתי ל"משביר"?!
למשביר ?!
כן, יש "אחלה" מבצעים...70% הנחה על כל הבגדים!
מי קונה בגילך בגדים במשביר?! חסרות חנויות?
רק שם אני מוצאת משהו...וגם זה לא תמיד...
נו....
אין סיכוי שאני אצליח...



אם תגידי לעצמך שאת יכולה לעשות-תעשי!
חשוב שתקשיבי לעצמך לקול שאומר לך מה באמת את יכולה לעשות מבלי ליפול למלכודת המוכרת.
המלכודת שאת יוצרת כשאת מדברת לעצמך ונותנת גם את התשובות , הסיבות והתירוצים,למה לא!
למה זה לא יצליח ולמה..ולמה...
המלכודת שמעודדת אותך לא לעשות ,לא להתאמץ להתמכר לפיתוי ולהרים ידיים כנגד עצמך.

הבית מתפקד, הילדים מטופלים ומטופחים, לבן הזוג אין טענות , פה ושם הוא זורק הערות סרקסטיות שמזמן הפסקת לשמוע ולהיעלב מהן... פה ושם הוא נסחף בהתלהבותו אחר השחקנית החטובה המופיעה על מרקע הטלוויזיה....

התירוץ שאין לי אופי או אין לי זמן להכין לעצמי והדחף לטרוף מכל הבא ליד תוך כדי הכנות לבני הבית משמשים אותך יופי..

אז..תעצרי לרגע..תנסי לתצפת על עצמך מהצד ולראות את עצמך ועוד הרבה נשים במרוץ אל התירוץ...
ותראי כמה זמן, אופי ורצון יש לך כשאת עושה למען ה"בית", הבעל והילדים....

כשאנחנו הנשים מגיעות הביתה מהעבודה כבר על-יד הדלת ,אנחנו מתפקדות ביעילות מדהימה.
ביד אחת מוציאות משהו מהפריזר שיפשיר בינתיים ביד שנייה מוציאות את סיר האוכל מהמקרר ומדליקות את הגז שיתחמם בינתיים . לרגע מהיר נכנסות למרפסת השירות ומפעילות את מכונת הכביסה שתעבוד בינתיים ותוך כדי חליצת הנעליים אנחנו מפנות את המדיח ,חותכות ירקות לסלט, שולפות סיר כי צריך שיהיה גם אורז כתוספת לסלט. הופ מחבת, ביצים , פירורי לחם והנה בדרך, עוד לא הגענו לחדר, רק הנחנו את התיק השניצלים מתפצפצים על כירת הגז ו....כבר חזרו הילדים- -

מהר, מהר, לערוך את השולחן, לדאוג שהכל יוגש חם , לא לשכוח לחתוך לה את השניצל דק..דק.., להוציא לו מהסלט את כל הבצל, להמתיק לה את השתייה ולהוציא מידיו בזמן את הקטשופ המשבית את ערכה התזונתי של הארוחה ומטביע את השניצל ....

כולם לועסים וסוף..סוף..את כבר יושבת, הצלחת ריקה ועכשיו את השאריות את מלקטת, את הקשה של הלחם והשניצל שהתקרר, האורז שפתאום לא טעים , הסלט המלוח ,המיץ שיותר מדי ממותק....ואיך לא?, גם את הבצל שקודם מהצלחת נפלט....






אם תגידי לעצמך שאת יכולה לעשות-תעשי! אם תחליטי שאת צריכה להכין גם לעצמך
אם תעשי לא רק למענם וגם לעצמך.

התירוצים ייעלמו, תחושת ההצלחה תסחוף, ההרגשה שעמדת בפיתוי ,
האפשרות לקנות בגדים אחרים ,ייחודיים .....
תגלי שכל אלו עושים לגוף ולנפש דברים נפלאים- -


תגידי לעצמך שאת יכולה לעשות ותעשי!
תגידי ותתחילי -----תראי שתצליחי!

מניסיוני מתאמנים ומצליחים!